חזרה לחלק א של הכתבה
6. אינכם יכולים ואינכם צריכים להיות תלויים בעזרה על מנת להתמודד עם המצוקה או להרגיש טוב.
קודם כל אתם נמצאים עם עצמכם כל הזמן ואחרים לא. אם אתם תלויים באחרים לניהול המצוקה הרגשית על ידי אישורים, מענה על שאלות, נגיעה בחפצים עבורכם או השתתפות בטקסים שלכם, מה תעשו כשהם לא בסביבה? ההשערה שלי היא שתהיו חסרי אונים או מנוטרלים.
הדבר נכון גם אם אתם עושים את מטלות הטיפול רק כשאחרים מזכירים או מנג'זים לכם.
אם המוטיבציה שלכם לשינוי כל כך נמוכה שאתם לא יכולים להתחיל לבד (אלא אם אתם סובלים גם מדיכאון שלא טופל), אתם לא תלמדו את מה שצריך בשביל להתמודד עם OCD.
כפי שהזכרתי לעיל, אוסידי היא הפרעה כרונית, ועליכם ללמוד איך להתנהל איתה לאורך חייכם.
כיוון שיכולים להיות זמנים בהם תמצאו את עצמכם ללא אפשרות להיעזר באנשים שאתם נעזרים בהם היום, עליהם להיות עצמאיים לגמרי בניהולה.
7. מטרת הטיפול היא ללמד אתכם להיות המטפלים של עצמכם.
טיפול CBT טוב צריך לכוון להקניית הכלים שיאפשרו לנהל את הסימפטומים בצורה יעילה.
עם התקדמות הטיפול, האחריות על כיוון הטיפול צריכה לנוע באופן הדרגתי מהמטפל אליכם.
בתחילת הטיפול המטפל יתן מטלות לעבודה בבית, ובהמשך הטיפול עליכם ללמוד לזהות לבד סיטואציות בעייתיות ולתת לעצמכם מטלות להתמודדות עמן.
הדבר יהווה מודל לאופן בו תנהלו את ההפרעה לאורך חייכם, גם כשלא תהיו בטיפול.
8. אינכם יכולים להסתמך על האינטואיציה שלכם בהתמודדות עם OCD.
בהסתמכות על האינטואיציה בהתמודדות עם מה שהאובססיות אומרות, יש דבר אחד שתמיד תוכלו לסמוך עליו: היא תמיד תוביל אתכם לכיוון הלא נכון.
זה טבעי לרצות לברוח או להימנע ממה שגורם לכם להרגיש רע.
זה יכל להיות בסדר גמור אם הייתם מתמודדים עם כלב אכזרי או שודד, אולם כיוון שהפחדים ב-OCD נובעים ממחשבות שעולות בתוך הראש שלכם – אי אפשר לברוח מהן. הבריחה הרגעית מהפחד שהטקסים מספקים מטעה אנשים וגורמת להסתמך עליהם.
הטקסים מתחילים כפתרון, אך במהרה הופכים להיות הבעיה המרכזית ומשתלטים על החיים.
9. שיקום לוקח זמן.
פרק הזמן שונה מאדם לאדם, מניסיונו של ד"ר פנזל, התמודדות עם OCD לא מורכב אורכת כחצי שנה עד שנה.
אם הסימפטומים חמורים, קצב העבודה של המטופל איטי או שיש בעיות נוספות, יתכן והטיפול יהיה ממושך יותר.
כמו כן, יש אנשים שצריכים לעבוד כדי לשקם את חייהם לאחר שהצליחו לשלוט ב-OCD.
זמן ממושך עם הפרעה טורדנית כפייתית יכול לפגוע מאוד ביכולת האדם לחיות ולתפקד.
יתכן שעבר זמן רב מאז שהאדם קיים קשרים חברתיים, עבד או ביצע מטלות יומיומיות, יתכן שלא עשה זאת מעולם.
חזרה לפעולות אלו, או השתתפות בהן לראשונה, יכולה להאריך את הטיפול.
יהיה משך הטיפול אשר יהיה, זה חיוני לעבור את התהליך עד לסיומו.
אין "משוקם למחצה", והאנשים שמאמינים שהם יכולים להתמודד רק עם הסימפטומים שהם מרגישים בנוח להתמודד עמם מוצאים עצמם חזרה במצב הראשוני.
לסימפטומים שלא טופלו יש נטייה להתפשט ולמלא את המקום שאלו שטיפלו בהם פינו.
כשאני מסביר זאת למטופלי אני מדגים זאת דרך ניתוח לסרטן. אני שואל אותם "האם הייתם רוצים שהמנתח יסיר את הכל, או שישאר חלק בגוף?".
10. נסיגה היא אפשרית ויש להישמר מפניה.
שיפור במצב הוא 50% מהעבודה, ה-50% הנוספים הם לשמור על השיפור.
וכאן אנו חוזרים לסעיף 1 – OCD היא הפרעה כרונית.
כפי שצוין בסעיף 7, מטרת הטיפול היא ללמד את המטופל להיות המטפל של עצמו.
אחד הכלים שנלמדים בטיפול ויש ליישם לאורך החיים הוא הידע שלא ניתן להימנע עוד ממצבים שגורמים לחוסר נוחות, יש להתמודד עם אובססיות באופן מיידי ולהתנגד לטקסים.
אמונה ש"התרפאתי" או ויתור לאובססיה מאיימת סוללים את הדרך לחזרת ההפרעה.
חשוב לזכור שאיש אינו מושלם, ואף אחד לא יכול להחלים לגמרי, גם אם אתם עושים עבודה נהדרת, מדי פעם יהיו מעידות.
למרבה המזל תמיד יש הזדמנות נוספת להתנהל בצורה שונה ולחזור לחשיפות.
אם תעשו זאת במקום להלקות את עצמכם, תחזרו במהרה למצב בו הייתם לפני המעידה.
לבסוף, חיים מאוזנים הם תנאי הכרחי לבריאות. לכן, חשוב מאוד שעם תום הטיפול תקפידו לשמור על חיים מאוזנים, עם די שינה, תזונה נכונה, התעמלות, קשרים חברתיים ועבודה.
תיאום פגישה