סוגי OCD דתי

OCD יכול להתבטא בכל תחום הנוגע לדת.

לעיתים קרובות, במיוחד כשההפרעה עדיין אינה פוגעת באופן ניכר ביכולת התפקוד של האדם ואיכות חייו, קשה להבדיל בין הקפדה רצויה לכפייתיות. לפניכם מספר ביטויים נפוצים של OCD בתחום היהדות.

במידה והכתוב לעיל מוכר לכם מעצמכם או מאנשים קרובים, רצוי לפנות לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש בעל ניסיון טיפולי עבור אנשים הסובלים מ-OCD, על מנת לאבחן אם אכן מדובר בבעיה הדורשת טיפול .

תפילה :

הפרעה טורדנית כפייתית בתחום זה מתבטאת בחזרה על משפטים בתפילה.

הסיבות לחזרה הן כיוון שהאדם אינו בטוח אם אמר את המשפט נכון או בכוונה מלאה, או מכיוון שצצו בראשו מחשבות או תמונות שליליות, לא טהורות או מבזות והוא חוזר על המשפט עד שמצליח לעשות זאת בלי שמחשבות אלו יופיעו.

ניתן לזהות אנשים הסובלים מ-OCD זה כיוון שהם מתפללים משך זמן ארוך מעל ומעבר לסביר, או כיוון שהם נמנעים מתפילות או הגעה לבית כנסת בשל הקושי והמצוקה שהדבר גורם להם (לא תמיד ישתפו בסיבה לכך, כך שניתן להסתכל רק על ההתנהגות עצמה).

ישנם אנשים מאמינים שמעדיפים להתפלל לאט ולהדגיש כל מילה ומילה מסיבות דתיות.

אלא שקרוב לודאי שאם לא יתאפשר להם לעשות כן לא יחושו מצוקה גדולה.

להבדיל אנשים הסובלים מ-OCD לא מצליחים לשלב בין צרכי היום יום והצורך הכפייתי.

כשרות :

אנשים המוטרדים ממחשבות אובססיביות לגבי כשרות וטקסים בתחום זה מקפידים על כשרות בצורה מוקצנת ולא סבירה הפוגעת ביכולתם לאכול מחוץ לבית, וגורמת לכך שקניית המזון והכנתו אורכת פרק זמן ממושך, מלווה בכללים רבים, מעבר למה שהם בעצמם היו דורשים מאחרים.

לעיתים האדם אינו מרוצה בכל זאת וזורק מזון.

דוגמאות:

• אנשים שאינם יכולים לראות שקית חלב בקרבת מוצר בשרי גם כששני המוצרים אטומים, או להחזיקם באותו מקרר.
• אנשים שאינם מוכנים לעבור ליד מקומות שהם חושדים כי יש בהם מזון לא כשר או נמנעים מקרבת אנשים בשל חשד שאכלו מזון לא כשר.
• בחירה דקדקנית של ירקות ופירות מחשש שיש בהם תולעים, ולאחר מכן שטיפה האורכת פרק זמן לא סביר, כשגם בסיומה האדם אינו בטוח בהכרח שהוא יכול לאכול את המזון.

כל זאת כמובן לאחר שהבינו כי טיב הכשרות של החנות מניח את דעתם.

תפילין :

אדם המוטרד מנושא זה יכול לבצע בדיקות חוזרות ונשנות של גופו כדי לוודא שאין חציצה, כשכל נמש או כתם בעור מעוררים בו חשד, וגם אם אינו רואה דבר – עדיין חושש שמא פספס לכלוך כלשהו.

הנחת התפילין יכולה להיות מלווה אף היא בטקסים רבים ולהימשך זמן לא סביר, כשהוא יבדוק אם הניח כשורה בעזרת היד וראי שוב ושוב, מבלי שיצליח להכריע אם הניח בדיוק במרכז.

נדר :

עבור אדם המוטרד מנושא נדרים, כל אמירה שנאמרת בנימה מוחלטת או תכנון לעתיד יכולים להיות פתח לייסורים ממושכים, כשהוא מנסה להכריע אם מדובר בנדר או לא.

מחשבות טורדניות אלו מלוות בטקסים שונים, פיזיים או מחשבתיים, לביטול נדרים, שאלות חוזרות בנושא, שחזור שיחות או מחשבות על מנת לוודא אם היה נדר, והימנעות מאמירות מוחלטות.

דוגמאות:

• הימנעות מקביעת פגישות, מחשש שהאדם לא יצליח להגיע ויפר נדר.
• הימנעות מאמירות טריוויאליות לגבי העתיד – למשל אישה שאינה מוכנה להגיד מה תכין לאכול.
• מחשבות טורדניות סביב מידת הנכונות של אמירות שהאדם אמר לעצמו, למשל, שישקיע בלימודיו, כיוון שאינו בטוח אם אכן משקיע די או לא, ואם אינו לומד מספיק – האם הפר נדר.

גזל :

האדם מוטרד שמא ביצע עבירת גזל בנושאים שאחרים לא יעלו על דעתם – למשל האם התזת בושם או אכילת טעימות מזון המוגשות ברשתות הן גזל אם לא התכוון לקנות, לקיחת כוס מים מבלי לבקש רשות, חשש לדבר עם מוקדי שירות לקוחות כדי לא לגזול זמנם ועוד.

האדם ימנע מביצוע פעולות שונות שחושש כי גורמות לגזל, יבקש רשות ואישורים על אחרות, יתייעץ בלי סוף עם הסובבים אותו או עם רבנים בנושא ועוד.

מקווה ונידה :

מקווה ונידה מהווים כר פורה לטקסי בדיקה, חזרה על פעולות וניקיון כפייתי.

טקסים נפוצים לפני מקווה הם ביצוע פעולות הכנה באינטנסיביות ותוך חזרות רבות, עד גרימת כאב או נזק .

דוגמאות:

• גזירת הציפורניים יתר על המידה.
• סירוק השיער זמן ממושך.
• ניקיון קפדני וחזק מדי של האוזניים.
• במקווה עצמו האישה יכולה לשאול את הבלנית שאלות אישור על מנת לוודא שאכן מוכנה כהלכה, להסתכל שוב ושוב על גופה כדי לוודא זאת.
• להרגיש ספק לגבי הטבילה ולבצע טבילות מיותרות.
• בתחום הנידה האישה יכולה לחשוש מ"הדבקת" בגדים אחרים בטומאה.
• לכבס בגדים רבים שלא לצורך או שוב ושוב.
• לעשות הפרדה מוחלטת בין בגדים טמאים לנקיים (למשל ארונות שונים).
• לנקות את הבית באופן כפייתי לאחר סיום המחזור  החודשי ועוד.
• גם שבע נקיים מהווים כר פורה לטקסים, כשהאישה יכולה להטיל ספק לגבי מידת הניקיון של הבד באותו יום או בזיכרונה לגבי ימים קודמים או לגבי מספר הימים שחלפו.
• היא יכולה לבצע בדיקות חוזרות, לשאול את בעלה,
• לבצע רישום כפייתי של מספר הימים והתוצאות וכן הלאה.

שמירת שבת :

האדם חושש שמא חילל שבת שלא במתכוון, ומעשים רבים מלווים בחשש זה, בבדיקות שמא חטא או שאלות לאחרים בנושא.

לחילופין (או במקביל), הוא ימנע מביצוע פעולות רבות המותרות בשבת על מנת להימנע מספק ספיקא של חילול שבת, עד לכדי שיתוק מוחלט או כמעט מוחלט בשבת.

דוגמאות:

• אדם המפחד לטלטל חפצים גם כשיש עירוב בסביבתו מחשש שמא העירוב נקרע בלי שידע מכך.
• בדיקות אינסופיות של החשמלים בבית ושעון השבת ועוד.
• כדי למנוע ספק אם טעה במועד יציאת השבת, אולי חשב ששבת כבר נכנסה ולכן היה צריך לנהוג בהתאם גם אם לא נכנסה.

גניזה:

אנשים המוטרדים בצורה אובססיבית מנושא הגניזה יקדישו מאמצים מופרזים לבדיקה שלא יזרקו בטעות דף האמור להגיע לגניזה לפח רגיל, ובחלק מהמקרים ייקחו אחריות גם על אחרים.

אנשים אלו עלולים להעביר שעות בסריקה קפדנית אפילו של כל פיסת עיתון לפני הזריקה, כשהם חוזרים שוב ושוב וקוראים בקפידה על מנת לוודא שלא החמיצו דבר.

לעיתים הם פשוט ימנעו מזריקה של מסמכים וניירות כתובים ויערמו ערימות על גבי ערימות של ניירות, שאין בהם שימוש, בביתם.

דוגמאות נוספות לטקסים הם:

• בדיקת כל בגד לפני הכביסה כדי לוודא שאין בו במקרה דף המיועד לגניזה.
• הוצאת אשפה מהפח כדי לבדוק ובחינת ניירות ברחוב שמא אם עברו ליד נייר שצריך להגיע לגניזה ולא דאגו לבדוק אותו האחריות לעברה נופלת על כתפיהם.

צניעות:

לרוב הביטוי של אובססיות וטקסים בנוגע לצניעות שונה בין נשים לגברים – כשנשים מוטרדות מהצניעות שלהן, וגברים מכך שייחשפו למראה לא צנוע. נשים עלולות להטיל איסורים שאינם נהוגים בסביבתן בנושא ההופעה החיצונית, כגון פסילת צבעים שונים, גזרות או כיסוי מופרז.

במקרים קיצוניים האישה עלולה להיות מוגבלת לבגד אחד בלבד או להיראות כמו "אמא טאליבן".

ביטויים נוספים עלולים להיות התרחקות מחברה מעורבת עד לכדי הימנעות מיציאה מהבית מחשש להיתקל בגברים ברחוב. בצד השני, גברים עלולים אף הם להימנע משהות בחברה מעורבת, הפעם מחשש להיתקל במראות לא צנועים, מלקרוא עיתונים, לגלוש באינטרנט או להשתמש בסלולרי  – גם אם הם כשרים.

העולם הבא:

אנשים הסובלים מביטוי זה של הפרעה טורדנית כפייתית חוששים שמא חטאו חטא שיביא לייסורים בעולם הבא ועוסקים במחשבות בלתי פוסקות בנושא (למשל על גיהנום או כף הקלע), במחשבה על חטאים שאולי עשו בעבר, ניסיונות להכריע האם אכן חטאו או לא או מחשבות על כפרה.

חלק מהאנשים מוטרדים לגבי חטא ספציפי שאירע בעבר, שאחרים היו רואים כמינורי, אחרים מוטרדים מתחום מסוים (למשל כשרות, שבת או גזל) או בכל פעם מנושא או מקרה אחר.

יחד עם המחשבות הכפייתיות והניסיון למצוא תשובה או פתרון מחשבתי, אנשים אלו עושים לעיתים פעולות כפייתיות נוספות כגון הקפדה מופרזת על מצוות מסוימות, שאלות חוזרות כדי לוודא אם נהגו כהלכה ולא ילכו לגיהנום, שחזור מעשים שלהם כדי לראות שלא חטאו וכן הלאה.