סחיטה בשם האל (חלק ב')
לורי קראות'*
הטיפול : CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי)
ג'ון רצה להילחם על מנת לזכות חזרה במשפחתו ובעצמו, במהלך קריאה על הסימפטומים שלו, הוא למד כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא יעיל מאוד במאבק ב-OCD.
הטיפול : CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי)
אולם הבחירה להתחיל בטיפול הייתה מבעיתה.
הסיכון לעצמו ולקרובים לו היו גדולים: מה אם המחשבה שהוא מכר את נשמתו לשטן היא נכונה והוא יפסיק לנסות לזכות בה חזרה? הוא עלול ללכת לגיהנום. מה אם הוא צודק וזה שהוא חושב על פגיעה במשפחתו הופך אותו ליותר פגיע לכך?
אם הוא לא ימנע ממצבים מסוכנים איתם, הוא יסכן את חייהם.
בכל זאת, הצד ההגיוני שבו ידע כי מחשבות טורדניות אלו נובעות מהאוסידי ואינן אמיתיות.
לצורך התחלת הטיפול והתנגדות ל-OCD, הוא נזקק לאומץ כדי להקשיב לחלק ההגיוני בתודעה, ה-wise mind, כפי שוילהאלם וסטקטי כינו זאת ב-2006.
אנשים עם אוסידי כמהים לוודאות שלא ניתן להשיג: ערובה לכך שדברים איומים לא יקרו.
הדבר המאתגר ביותר ב-OCD דתי הוא שבלתי אפשרי להפריך את המחשבות בצורה לוגית.
אם אתה מאמין כי תלך לגיהנום כיוון שחשבת על סקס עם מריה במהלך תפילה, או כי לא אמרת את התפילה באופן "מושלם", רק המוות יספק לך את התשובות.
וכשהמחיר של טעות נראה גבוה כל כך, בחיים אלו ובחיים הבאים, התנגדות ל-OCD נראית מסוכנת במיוחד.
ג'ון היה צריך לבצע "קפיצה באמונה" על מנת לרתום את המוח ה"נבון" לטיפול.
כמו מטפלי CBT אחרים, אני משתמשת בשני כלים מרכזיים.
חלק אחד הוא טיפול קוגניטיבי, המאתגר את עיוותי החשיבה האופייניים ל-OCD.
החלק השני הוא התנהגותי ונקרא חשיפה ומניעת תגובה. בחלק ההתנהגותי ג'ון עודד להתעמת באופן ישיר עם מחשבות סיוטיות ולא הגיוניות אלו מבלי לבצע טקסים שנועדו להפחית את המצוקה, עד שהיא ירדה מעצמה.
אנשי דת יכולים לסייע לחברים בקהילה שלהם בהתכוננות לטיפול ובמהלכו.
לעולם לא אבקש ממטופל לעשות דבר אם הוא באמת מאמין כי זה נוגד את אמונותיו הדתיות.
לעיתים אנשים הסובלים מאוסידי דתי יכולים לפתור דילמות בנושא על ידי התייעצות עם אדם המהווה סמכות דתית המקובלת על הסובל מההפרעה, ושהינו בעל ידע והבנה אודות OCD.
מנהיג דתי יכול להדגיש כי פרפקציוניזם אינו הכרחי לביטוי אמונה, ולעזור לסובל מההפרעה להבדיל בין ה-OCD למסירותו לאל. אנשים רבים הסובלים מההפרעה נעזרים מאוד כשאדם שהינו סמכות דתית מקובלת עליהם מאשר כי חשיפות בהן האדם אומר או עושה דברים בלתי נסלחים עבורו, אינן חטא אמיתי.
לעיתים יש תועלת במפגש משותף של מטפל ה-CBT, הסובל מההפרעה ואיש הדת, במיוחד אם איש הדת אינו מכיר ביטוי זה של OCD.
נסיוני בהצגת הנושא לאנשי דת מלמד אותי כי תחילה הם אומרים שלא ראו מעולם דברים כאלה בקהילה שלהם, אך בסופו של דבר רובם נזכרים באנשים הנמנים על הקהילה, שככל הנראה סובלים מההפרעה: למשל איש צעיר המתקשר שוב ושוב על מנת לקבל אישור שמחשבותיו אינן חטא.
טיפול קוגניטיבי ב- OCD:
הערה: חלק זה של המאמר והחלק הבא אחריו אינם מובאים במלואם, תיאור מפורט של חלקים קוגניטיבים והתנהגותיים של הטיפול באוסידי ניתן למצוא בחלק העוסק בטיפול ב-OCD באתר זה. לפירוט, ניתן לקרוא את המאמר המקורי.
כפי שציינתי קודם, המחשבות של אנשים הסובלים מ-OCD דתי אינן שונות מהמחשבות של אנשים אחרים.
ההבדל הוא באופן בו הסובלים מההפרעה מתייחסים למחשבות שלהם – הם מפרשים אותן באופן מעוות, ובכך מאפשרים לאוסידי לסחוט אותם.
חשיבות יתר של מחשבות
אנשים עם דפוס חשיבה זה סבורים לעיתים תכופות כי עצם קיום המחשבה חשוב ודורש תשומת לב, וכי עצם קיום המחשבה הוא רע מוסרית כאילו ביצעו את הדבר בפועל.
עיוות חשיבה זה קשה במיוחד לאנשים שדתם מטיפה לכך.
בדרשה על ההר למשל, ישו מחמיר ואומר כי מי שחושב על אישה בתשוקה הוא נואף, ולא רק מי שביצע ניאוף בפועל.
מחקרים מראים כי נוצרים רבים משלבים דרשה זו במערכת האמונות שלהם, אולם מנהיגים דתיים רבים מדגישים כי הם אינם מצפים לשלמות, ומודעים לכך שאנשים הסובלים מ-OCD נאלצים לחשוב מחשבות של חטא בניגוד לרצונם.
דרך נוספת בה חשיבות היתר של מחשבות פוגעת בסובלים מ-OCD היא שהם מאמינים שהמחשבה תוביל למעשה, כפי שג'ון האמין שאם הוא חושב על פגיעה בבני משפחתו, הסבירות שיעשה זאת גבוהה יותר.
צורת חשיבה זו יכולה להופיע גם בחשיבה מאגית: אם חשבת על משהו, המחשבה תגרום לו להתרחש, או למשהו נורא אחר.
מטופלת בת 9 שלי סירבה ללבוש אדום או להגיד "למטה" מחשש שהדבר יוביל אותה לגיהנום. מטופלת אחר חששה לענוד עגיל שענדה כשבנה נתקף פרכוס, מחשש שהדבר יקרה שוב.
ווילהלם מפרט עיוותי חשיבה נוספים:
שליטה במחשבות:
אנשים הסובלים מאוסידי מרגישים מצוקה ניכרת כשהם חושבים מחשבה שאינה מתאימה לערכיהם הדתיים או מוסריים. במקום לפטור את המחשבה בלא כלום כמו אנשים אחרים, הם מבועתים מכך שחשבו את המחשבה, ומנסים להדחיק אותה, דבר שמשיג את האפקט ההפוך.
אי סבילות לחוסר וודאות:
אנשים עם דפוס חשיבה זה חייבים לדעת אם הם חוטאים או נוהגים כשורה, כיוון שהם מאמינים שיהיו השלכות איומות, כמו גיהנום נצחי, אם חטאו. ג'ון למשל ניסה לאשר לעצמו שהוא טוב, דבר שהוביל לניתוח עצמי מופרז של מחשבות ומעשים מהעבר, שיתוק, טקסים והימנעויות.
טיעון רגשי:
אנשים עם OCD חושבים שאם הם מרגישים משהו – הוא נכון, בלי קשר לראיות. למרות שג'ון ידע שהוא מסור לשמירה על ילדיו, הוא ראה במצוקה שלו מהאובססיות ראיה לכך שהוא מהווה סכנה עבורם.
חשיבת שחור-לבן:
אנשים עם OCD דתי מאמינים כי אם לא ביצעו את מצוות הדת באופן מושלם – הם כשלו. כשלג'ון עברה מחשבה שלילית בראש בזמן שהיה בכנסיה, הדבר מחק את כל מעשיו האחרים מבחינתו.
לסיכום, OCD דתי יכול לנבוע מפחד מהשלכות שליליות (גיהנום, עונש מאלוהים) בשל חוסר יכולת לשלוט על מחשבות פולשניות הנתפסות כחטא או לא מוסריות. במאמץ להוריד את המצוקה האובססיבית, האדם מבצע נטרולים טקסיים, למשל תפילות חוזרות, ווידוי או חיפוש אישורים (Nelson et. al. 2006).
ג'ון למד לתקן את עיוותי החשיבה האלו בטיפול על ידי כך שאתגר אותם בעזרתי. הוא גם השתמש בטיפול התנהגותי כדרך אחרת להתמודד עם מחשבות אלו: הפחתת הכוח שלהן לשלוט בו.
טיפול התנהגותי ב- OCD:
החלק ההתנהגותי של טיפול CBT מורכב מחשיפה ומניעת תגובה. בחלק זה ג'ון למד איך לסבול את האובססיות במקום לברוח מהן, דבר הלוקח את הכוח מהמחשבות.
גופו ומוחו התרגלו למצוקה שהמחשבות עוררו, הוא למד לתייג אותן כאוסידי, לא כאמת, ולאפשר להן ללכת.
בסופו של דבר המחשבות נהיו פחות תכופות ופחות מטרידות. בשילוב עם טיפול קוגניטיבי, היה לכך כוח גדול נגד ה-OCD.
ג'ון פחד מהמחשבות הטורדניות שלו ונטרל אותן בעזרת טקסים, אולם המחשבות חזרו שוב ושוב והוא המשיך להימנע מילדיו או להתפלל במשך שעות ארוכות.
וידאתי שהוא אינו מהווה סכנה לילדיו, וכיוון שהיה ברור שאינו הולך לפגוע בהם, לא חששתי מלעמת אותו עם מצבים שנראו לו מסוכנים בגלל האובססיות.
ערכנו היררכיה של מחשבותיו הטורדניות, מהקלה ועד המטרידה ביותר, ויצרנו תרגיל חשיפה למחשבות: הוא שמע שוב ושוב הקלטה שהכנו, בה מסופר על כך שהשטן גורם לו לפגוע בילדיו, קרא את התסריט וכתב אותו מחדש. כל זאת במשך שעה ביום.
לאחר מכן הוספנו תרגול חשיפה מהיר שנועד להעלות את המצוקה.
הוא קבע תזכורת "נמכר ל-ש" (שטן) בסלולרי שלו, שקפצה מדי שעה, והדביק פתקים עם אותו תוכן במקומות שונים שיראה. במהלך הפסקות בעבודה הוא צפה ב"מגרש השדים" במחשב הנייד. בהמשך נוספו משימות המערבות את הילדים – כמו היאבקות איתם או שימוש בסכינים כשהם בחדר.
כעבור מספר חודשים חל שיפור ניכר במצוקה שג'ון חווה, והוא היה נרגש מכך שהוא יכול לחזור לבטא את האהבה שלו לילדיו כבעבר.
עם זאת, חלק ממחשבותיו הטורדניות לגבי הליכה לגיהנום נשארו.
בשלב זה כתבנו את התסריט לחשיפה המחשבתית האחרונה:
"זה יום רביעי אחרי הצהריים, ואני מגיע לפגישה השבועית שלי עם לורי.
אולם השבוע הפגישה שונה. ג'יין (הכומר, אישה) מצטרפת אלינו. היא מתיישבת ושואלת במה מדובר. לורי נותנת לה את ההסבר הרפואי ל-OCD.
ג'יין מסתכלת עלי ושואלת "מה הקשר של זה אליך?" אני מסביר: "אני חושש שמכרתי את נשמתי לשטן.
ג'יין עונה "לפי אמונת הכנסייה, אם אתה פוחד שעשית משהו, זה אומר שעשית אותו. חוסר איזון במוח לא קיים. אתה הולך לגיהנום. עשית דברים שאי אפשר להעלות על הדעת.
אין לך תקווה לישועה, ברגע שעשית דברים אלו. כשאני שומע את ג'יין אומרת זאת בקול, אני מבין כי זאת האמת. בוודאי עשיתי זאת.
לורי משקרת לי כדי שארגיש טוב יותר. אני באמת אדם רע.
במצב חלש זה אני פונה לאשתי לעזרה ומסביר לה את המצב. היא נרתעת ממני בפחד וצועקת "איך יכולת לעשות זאת? אתה מגעיל אותי!" היא לוקחת את הילדים ומגישה תביעת גירושים.
אני חי את חיי בבדידות, בצער וחרטה, לעולם לא אראה את אשתי וילדי עוד".
זה היה הצעד האחרון בהתגברות על ה-OCD, וזה עבד.
ככל שהאזין יותר להקלטה, יכל לראות יותר ויותר את חוסר ההיגיון שבאובססיות, ולהמשיך הלאה. הוא נהייה חופשי.
השורה התחתונה היא שאנשים הסובלים מ-OCD דתי יכולים לשמור על האמונה מבלי להיסחט על ידי ה-OCD.
ביבליוגרפיה:
Foa, E. B., & Kozak, M. J. (1995). DSM-IV field trial: obsessive-compulsive disorder. American Journal of Psychiatry, 152, 90–96.
Grayson, J, (2003), Freedom from Obsessive-Compulsive Disorder: A Personalized Recovery Program for Living with Uncertainty, New York, Jeremy P. Tarcher, Penguin.
Nelson, E.A., Abramowitz, J.S., Whiteside, S.P, & Deacon, B.J. (2006). Scrupulosity in patients with obsessive–compulsive disorder: Relationship to clinical and cognitive phenomena, Journal of Anxiety Disorders 20, 1071–1086.
Penzel, F. “Let he who is without sin…” OCD Newsletter, 15(4), Summer 2001 (9)
The Scrupe group (2006), [On-line]. Available: the_scrupe_group@yahoogroups.com.
Wilhelm, S., & Steketee, G.S., 2006). Cognitive Therapy for Obsessive-Compulsive Disorder: A Guide for Professionals. Oakland, CA, New Harbinger Publications, Inc.
Schwartz, J., & Phillipson, S. (2006), Unscrupulous Scruples?: God Forbid!,[On-line] Available: https://www.ocdonline.com/Unscrupulous_Scruples_JSchwartz.php
Traig, J., Devil in the Details: Scenes from an obsessive girlhood, (New York, Little, Brown and Co.)
* עיבוד חופשי של מאמרה של לורי קראות', באדיבות המרכז לטיפול ב-OCD, שיקאגו.