כשתהליכים גופניים אוטומטיים הופכים למודעים

ד"ר דייויד ג' קיולר*

בעוד שסימפטומים שונים של OCD  כמו ניקיון או בדיקות הם מוכרים למדי, וגם אנשים הסובלים ממחשבות טורדניות בנושאים כמו אחריות יתר, פחד לפגוע באחר וכן הלאה יכולים להיתקל במידע המסביר כי הם סובלים מ-OCD, יש מספר קבוצות סימפטומים שהסובלים מהן יתקשו למצוא מידע התואם את החוויה שלהם.

אחת מקבוצות אלו כוללת מחשבות טורדניות בנוגע לתהליכים גופניים או תחושות הגוף.

בליעה כפייתית, מצמוץ כפייתי, נשימה מודעת ועוד שייכים כולם לקבוצה זו, שאפשר לקרוא לה "אובססיות סנסומוטוריות" (הקשורות לתחושה או תנועה).

לאובססיות סנסומוטוריות מכל הסוגים יש מכניזם משותף: קשב סלקטיבי.

כל תהליך או תחושה שהאדם מתמקד בהם באופן סלקטיבי יכולים להוות בסיס לאובססיה סנסומוטורית.

לדוגמא, האדם יכול להתחיל להיות מודע לתהליך הבליעה ולחשוש שלא יוכל להפסיק לחשוב על כך.

נסיונות להסיח את הדעת ממחשבות אלו נועדו לכישלון, דבר המוביל לרמות מצוקה גבוהות יותר, הנועלות את הקשב על תהליך הבליעה והם ממשיכים להיות מוטרדים ומתוסכלים בשל נסיונותיהם להעביר את הקשב למקומות אחרים.

דוגמאות לאובססיות סנסומוטוריות:

• נשימה – האם הנשימה רדודה או עמוקה, או ריכוז בתחושה של הנשימה.
• מצמוץ –  תשומת לב לתדירות בה האדם ממצמץ או צורך פיזי למצמץ.
• בליעה/רוק. עיסוק בתדירות בה האדם צריך לבלוע, בתהליך הבליעה או בתחושת הבליעה.
• תנועות הלשון או הפה בזמן דיבור.
• דופק –  מודעות לדופק, בפרט בלילה, כשהאדם מנסה להירדם.
• קשר עין –  מודעות לקשר העין עם אנשים אחרים. בניגוד לחרדה חברתית, האדם אינו חושש מקשרים עם אחרים, אלא עוסק בצורה כפייתית בדברים כמו באיזו עין הוא מסתכל כשהוא מדבר עם אדם אחר.
• הסחות ויזואליות – תשומת לב לתופעות כמו גופנים קטנים השטים בעין (floaters) היוצרים כתמים קטנים בשדה הראייה או לתנועות קטנות של העין.
• מודעות יתר לאברי גוף מסויימים – למשל תשומת לב לצללית של האף בזמן שהאדם מנסה לעשות פעולה כמו קריאה או שיחה.
• מודעות יתר למראה או תחושה של איבר מסוים.

עיסוק רגיל בתחושות הגוף או אובססיה?

אובססיות סנסומוטוריות אינן כוללות כמעט לעולם פחדים מפורשים מגרימת נזק לעצמי או לאחרים.

הפחד הוא בעיקר שהתהליך לעולם לא יחזור להיות אוטומטי והדבר יוציא את האדם מדעתו. פחדים אלו מלווים לרוב בפחד שהאובססיה עצמה תישאר לתמיד.

לעיתים נדירות אובססיות אלו מלוות גם בפרפקציוניזם, למשל במקרה של אדם שסבל ממחשבות טורדניות אודות כתמים בראייה כתוצאה מעדשות משקפיים לא נקיות מספיק, וניקה אותן בצורה כפייתית.

אנשים עם אובססיות סנסומוטוריות מדווחים כי הם חווים מצוקה, בפרט בשל פגיעה בריכוז בפעילויות שונות כמו עבודה, קשרים חברתיים, או כשהם מנסים לישון.

הטקסים בביטוי זה של OCD מוגבלים לרוב לנסיונות להסיט את תשומת הלב על מנת להפסיק את ההתמקדות בתפקוד הפיזי.

רוב האנשים חווים בשלב כלשהו בחייהם עיסוק יתר בנושאים סנסומוטוריים כפי שפורט.

קשיים פיזיים שונים כמו נזלת, פריחה, שיעול וכדומה מובילים לעיסוק יתר בתפקוד או תחושה גופניים. אחרים סובלים ממצבים רפואיים שונים כמו אלרגיות או כאב באופן כרוני,ובעיות אלו יוצרות הפרעות במנגנון הקשב באופן זמני.

אולם רק אצל מיעוט מהסובלים מסימפטומים אלו העיסוק בנושא חריף מספיק כדי להיות מאובחן כ-OCD.

הקשר בין אובססיות סנסומוטוריות להפרעות הספקטרום הטורדני כפייתי :

קיימות עדויות לכך שיש קשר בין אובססיות סנסומוטוריות לביטויים אחרים של OCD, הפרעת חרדה כללית והתקפי חרדה. הדבר משקף את העובדה שאובססיות אלו אינן מוגבלות להפרעה אחת בלבד, אלא קיימות במגוון מצבים השייכים לספקטרום האובססיבי קומפולסיבי.

אנשים עם עיסוק יתר בשלפוחית השתן או בצואה, אנשים עם חרדת בריאות או התקפי חרדה מדווחים לא רק על מודעות יתר לסימפטומים פיזיים (למשל עד כמה השלפוחית מלאה או מודעות לדפיקות הלב) אלא גם על חשיבה מופרזת בנושא, העוסקת בהשלכות הרות אסון, למשל על איבוד שליטה על השתן/צואה בפומבי, התקף לב או בעיה פיזית חמורה.

כיום, אנשים רבים הסובלים מעיסוק יתר לא מוסבר בסימנים סנסומוטוריים המתוארים במאמר מאובחנים לעיתים קרובות כסובלים מ-OCD.

אנשים עם פחדים קטסטרופיים הקשורים לעיסוק סנסומוטורי מאובחנים לפי תוכן הפחדים (למשל התמקדות בקצב הלב עם חשש מהתקף לב יכולה להיות שייכת להתקפי חרדה).

יש צורך במחקר נוסף בנושא על מנת להכריע אם עיסוק סנסומוטורי המופיע בהפרעות שונות נובע מאותם מנגנונים או ממנגנונים שונים.

טיפול בעיסוק יתר בתחושות גופניות :

ניתן לטפל בהצלחה באובססיות סנסוריות על ידי הפרדה בין המודעות לתחושות הפיזיות לבין חרדה או רגשות שליליים אחרים.

במילים אחרות, על הסובל מאובססיות סנסומוטוריות להרגיש את מודעות היתר מבלי לחוות את המצוקה שהוא חווה בדרך כלל.

המצוקה, כמו בכל הצורות של OCD, משמשת כדבק המחבר בין המחשבה הטורדנית לחשיבה המודעת. ברגע שהמחשבה קשורה לרגש שלילי, המחשבה נמצאת כל הזמן בתודעה, כיוון שרגשות אלו הם חלק ממערכת האזעקה של המוח.

המוח שלנו לא רוצה שנשכח מסכנה שעלולה לארוב לנו, ולכן כשרעיון מסוים מאיים עלינו אנו נוטים לחשוב עליו שוב ושוב.

על מנת להתנתק מאובססיות סנסומוטוריות הסובלים מההפרעה צריכים ללמוד איך להזמין את המודעות הסנסורית בגישה רגועה ומקבלת, באופן דומה לנשימה מודעת בזמן מדיטציה.

הקניית מידע אודות מיקוד יתר בתחושות גוף :

השלב הראשון בטיפול מתרכז בלימוד האדם שקשב סלקטיבי לתהליך או תחושה גופניים שהיו אוטומטיים או לא מודעים בעבר אינו מסוכן כשלעצמו.

המטפל מסייע לאדם להבין שכשהמצוקה שלו תפחת הפוקוס ינוע למקום אחר. אישור זה מכין את הקרקע להזמנת התחושות.

חשיפה ומניעת תגובה :

ניתן להתגבר על אובססיות סנסומוטוריות על ידי הפניית תשומת לב מכוונת לתפקוד או לתחושה המטרידים את האדם.

המטופל מונחה לאפשר לתחושה להיות נוכחת ולהזמין מודעות אליה בדרך אגבית ולא נסערת (חשיפה).

התמקדות מכוונת בתחושה מפסיקה את ההסתמכות של האדם על הסחות ככלי להתמודדות עם המצוקה (מניעת תגובה).

חשיפה חוזרת ומכוונת לתחושות מובילה לירידה ברמת המצוקה כשהאדם מתרגל למודעות מבלי לנסות להימנע או לחמוק ממנה.

יתכן ויהיה צורך בחשיפות בדמיון לתוצאות שהאדם חושש מהן, למשל  "החיים שלי יהרסו" או "לעולם לא אצליח להיפטר מהאובססיה", על מנת להגביר את רמת החשיפה.

בנוסף, ניתן לבקש מהאדם להזמין תחושות ופחדים במהלך חיי היומיום.

ניתן להשיג זאת על ידי הצבת תזכורות במקומות שונים בבית, במכונית או בעבודה.

התזכורות מסייעות למטופל להיזכר באובססיה וכך לבצע חשיפות באופן קבוע , דבר המגביר את הסיכוי שיתרגלו לכך והמצוקה תפתח.

סריקת גוף וקשיבות (מיינדפולנס) :

רבים מהסובלים מאובססיות סנסומוטוריות אינם מודעים לשינויים שחלים בתפיסה שלהם כשהם מפנים קשב באופן מוטה לאיבר מסוים. שינויים אלו יכולים להית מאיימים, כיוון שהם גורמים לתחושות גוף שלרוב איננו מודעים אליהן להיות נוכחות ולא נעימות.

הם מנסים להעביר את תשומת הלב מאיברים אלו למקום אחר באופן אקטיבי מתוך מחשבה שאם יעשו זאת התהליכים או התחושות יחזרו לרמה הלא מודעת.

תרגילי סריקת גוף יכולים לסייע לעבור באופן שוטף ולא מאומץ בין תחושות שונות.

סריקת גוף כוללת העברת תשומת הלב לתחושות או תהליכים גופניים לפרקי זמן קצובים.

בתרגילים אלו האדם מתבקש להעביר את תשומת ליבו לכפות רגליו למשל, ולהתרכז בהן עד שתהיה לו מודעות חושית מלאה אליהן.

לאחר מכן הם מעבירים את המודעות לאיברים ותפקודים גופניים שונים ולומדים איך לעבור ביניהן בצורה שוטפת, מבלי "להיתקע", דבר המתאפשר ברגע שההתמקדות מנותקת מפחד או כל רגש שלילי אחר, ומנסיונות להעביר בכוח את תשומת הלב.

מיינדפולנס היא שיטה בה האדם לומד להיות מודע מאוד לחוויות שלו ולקבל אותן בלי שיפוט, ביקורת או הגנות.

בתרגולי מיינדפולנס אפשר לבחור תפקוד גופני אוטומטי כמושא להתמקדות (לדוגמא, מיקוד בנשימה הכולל מודעות לאיברים המעורבים בה, הפעלת הבטן בזמן הנשימה, פוקוס על התחושה הנוצרת כשהאוויר עובר בנחיריים וכן הלאה).

הסובלים מאובססיות סנסומוטוריות מונחים לאפשר לתפקוד או לתחושה הגופנית המעסיקים אותם להיות במוקד המיינדפולנס, הם צריכים להתמקד בה באופן לא שיפוטי ולבחון את השינויים בתחושה בעניין וסקרנות.

עם הזמן, ככל שהמצוקה פוחתת והנכונות שלהם להזמין את התחושות גדלה, תרגילים אלו מובילים לירידה במודעות לתחושות אלו או לכך שהמודעות פחות מטרידה.

*תרגום חופשי, באדיבות המרכז לטיפול ב-OCD, שיקאגו