חרדה מרפואה או רפואה מחרידה?
18.3.2019
"בסך הכל רציתי לקחת גלולות. רופא הנשים שאל מספר שאלות, וכשעניתי בחיוב לגבי מיגרנות חייך בעליצות, אמר שהוא רואה כל שנה כמה נשים שמקבלות שבץ ויכול להיות שגם לי זה יקרה.
תוך כדי כתיבת המרשם הוא ציין שיש בדיקה שיכולה לבדוק אם אני בסיכון, אבל הוא לא יתן אותה, ולא מדובר בשיקול כלכלי, אך סירב לספר במה כן מדובר.
יצאתי נדהמת, ובאופן מובן גם לא רגועה במיוחד. את הבדיקה השגתי (וכמובן שמדובר בשיקולי תקציב בלבד), הכל בסדר, אך התלאות לא נגמרו כאן ורופאת הנשים החדשה (כמובן שלא נשארתי עם הקודם) שלחה לעוד בדיקות ועוד מומחים.
אחד מהם, נוירולוג שלא הבין למה שולחים אותי אליו כדי לציין אם יש לי מיגרנות, כשכבר ידוע שיש, הכתיר את ההפניה והמסכת שלפניה כ"רפואת דאעש".
סיפור זה אינו סיפור נדיר, קיימות בו שתי תופעות שאנו נתקלים בהן לא פעם ושאפשר להכניס את שתיהן להגדרת "רפואת דאעש":
- רופאים שמעלים אבחנות מאיימות בצורה אגבית, מבלי להתייחס לחרדה שהדבר עלול לגרום למטופל.
- רופאים המחלקים בדיקות והפניות בנדיבות. חלק מהבדיקות והתייעצויות סטנדרטיות וסבירות, אחרות אינן בהכרח נחוצות, ומתקיימות ליתר ביטחון.
ריבוי הבדיקות יכול לעורר חרדה ("אם הוא שולח אותי ל-CT יכול להיות שמשהו ממש לא בסדר איתי!"), או להוביל לכך שאנשים יעברו בדיקות לא נעימות או אף בעלות סיכון.
התופעות שתוארו לעיל יכולות לגרום לחוסר נעימות וחששות אצל כל מי שנתקל בהן, אך עלולות להיות הרסניות לאנשים החרדים לגבי בריאותם.
אנשים עם חרדת בריאות הם גם בעלי פוטנציאל גבוה להיתקל בתופעות אלו, כיוון שחלקם נוטים להגיע לרופאים בתדירות גבוהה, לדווח על סימפטומים שאחרים לא היו שמים לב אליהם, ולתארם בצורה קיצונית.
השיקול הראשוני של רופאים הוא בריאותכם הפיזית, ותדירות הביקורים ואופן הדיווח של אנשים עם חרדת בריאות יכול ליצור תמונה מדאיגה שבעקבותיה ישלחו אתכם לבדיקות רבות.
גם אם הם סבורים שחרדה יכולה להסביר את התלונות, רובם ירצו לשלול קודם לכן גורם פיזי.
כדי למנוע מצב בו החרדות שלכם והיחס של הרופאים יובילו להגברת החרדה ולבדיקות מיותרות, עליכם לעבוד יחד, כצוות. לפניכם מספר טיפים שיסייעו לכם לעשות זאת:
1. מצאו רופא שלא יגביר את הנטיות הקיימות שלכם
חפשו רופא שיתייחס גם לחרדות ולא רק למצב הפיזי, וידע להבדיל בין בדיקות הכרחיות לבדיקות מופרזות.
יכול מאוד להיות שתרגישו שמתייחסים אליכם ברצינות ושיש סיכוי למצוא בעיה אמיתית שאתם חוששים שקיימת אם הרופא יפנה אתכם ל-CT ונוירולוג בתגובה לכאב ראש, אך עשיית הבדיקות עלולה להגביר את סף החרדה, וגם הזמן בו תחכו לתוצאות הבדיקות יכול להיות מאוד לא נעים.
אל תחסכו במאמצים לצורך מציאת רופאים מתאימים (גם רופא משפחה וגם רופאים מקצועיים).
בקשו המלצות מאנשים, שאלו את הפקידות במרפאה, בקשו מרופא שאתם סומכים עליו המלצות לרופאים מתחומים אחרים שאתם נדרשים אליהם. אם הגעתם לרופא ששולח אתכם לבדיקות רבות, שקלו ברצינות להחליף רופא.
2. עכנו את הרופא לגבי החרדות
זכרו שאתם פונים לרופא שאינו פסיכיאטר ולכן חרדות אינן הדבר הראשון שעולה במוחו.
הוא הוכשר לבדוק את הסימפטומים הפיזיים, ואלא אם תהיה לו סיבה טובה לבחון גם כיוונים אחרים – זה מה שהוא יעשה.
כדי שהרופא יוכל לתת לכם את הטיפול הנכון ביותר, חשוב שהוא ידע את התמונה המלאה, וחרדות בנושא בריאות הן חלק חשוב מהתמונה.
הידיעה שאתם קשובים מאוד לגופכם ושמים דגש על סימפטומים שאחרים לא היו שמים לב אליהם היא חיונית כדי לדעת כיצד להתייחס אליהם.
אין פירוש הדבר שהרופא יתעלם מהסימפטומים, אלא שהוא יבחן דברים ביתר קפידה, כשהוא שומר על איזון בו לא תהיה הזנחה, אך מצד שני גם לא הפרזה שתגביר את החרדות או המחשבות הטורדנית שלכם.
3. החלפה וחוות דעת שנייה?
בזהירות, מהרגע שמצאתם רופא שאתם סומכים עליו, תנו לו לעשות את העבודה שלו ואל תחפשו חוות דעת אחרות אלא אם ממש אין ברירה.
אם תחפשו מספיק או אם תתארו את המצב בצורה חמורה, בפרט אם לא תציינו כי אתם סובלים מחרדה – תמצאו רופא שיבחר לשלוח אתכם לעוד ועוד בדיקות. סמכו על הרופא שלכם שידע לאבחן אם קיימת בעיה רצינית, ורק אם אתם סובלים מכאב או סימפטומים לא נעימים אחרים לאורך זמן ולא הצלחתם למצוא פתרון שקלו התייעצות עם רופא נוסף, תוך הקפדה לעדכן גם אותו שאתם סובלים מחרדות בנושא הבריאות.
4. בררו איך להתנהל עם הבדיקות
אם הרופא שלח אתכם לבדיקות למרות שהוא יודע על הקושי שלכם, הזכירו לו זאת. אם הוא מסביר כי הבדיקות חיוניות, בקשו לקבל הסבר על הבדיקות – כיצד הן נעשות, מה מטרתן ואיך מקבלים את המידע.
הסבר מדויק יכול לאפשר לכם לוותר על חיפוש באינטרנט שיכול להניב מידע לא חיוני ומפחיד.
אם הבדיקות אינן נוסח כן/לא אלא יש בהן מידע רב (למשל בדיקות דם), כדאי שתשאלו את הרופא אם כדאי לקבוע עמו פגישה להסבר התוצאות, שוב, על מנת למנוע מכם לחפש את המידע לבד ולהיתקל באינפורמציה לא ברורה או מאיימת שתקשה עליכם.
5. בקשו לו"ז של בדיקות רוטיניות
כדי שלא תגיעו לרופא העור בכל פעם שנראה לכם שנקודת חן השתנתה, לגסטרו על כל כאב בטן וכו', בקשו מרופא המשפחה ליצור איתכם רשימה של הבדיקות החיוניות ובאיזו תדירות לעשות אותן.
לאחר מכן, בצעו בדיקות אלו לפי הזמנים שקבעתם ולא לפי איך שאתם מרגישים. אם יש משהו שנראה לכם חריג מאוד – עברו דרך רופא המשפחה כדי לראות אם יש צורך בהפנייה למומחה או שמדובר בחרדה.
6. זכרו שבדיקות נעשות לפעמים משיקולים לא רפואיים
חרב תביעת רשלנות רפואית מונפת מעל ראשם של כל הרופאים, והדבר מוביל לעיתים לכך שגם אם יש ספק קטנטן, הם יעדיפו לשלוח לבדיקה מלהסתכן.
ידיעה זו יכולה למזער את החשש מבדיקות רפואיות, כשבמקום להגיד לעצמכם "הוא שלח אותי לבדיקות כי הוא חושב שיש לי סרטן" תוכלו להגיד "יכול להיות שהוא שלח אותי לבדיקות כי כך המערכת הרפואית פועלת בימינו" ושוב, אם יש אינפלציה של בדיקות – שקלו לעבור לרופא אחר.
7. פנו לטיפול
אם אינכם מצליחים להתנהל בצורה טובה עם החרדות בנוגע לגופכם, סביב ביקור אצל רופאים או בכלל – שקלו לפנות לטיפול. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא הטיפול הפסיכולוגי המתאים ביותר לחרדות כיום, טיפול זה מסייע להבין את החרדה ולפתח אסטרטגיות להתמודד עמה בצורה טובה יותר.
במהלך הטיפול תתייחסו בין היתר גם לנושא של ביקורים אצל רופאים, ותיצרו כללים שיאפשרו לכם להיעזר ברופאים מבלי ליפול לצורות התנהלות הנובעות מהחרדה ומגבירות את הקושי בטווח הארוך.
במידת הצורך ניתן לשלב גם טיפול תרופתי שיסייע להפחית את הקושי בזמן שאתם לומדים כיצד להתמודד עם החרדה.
תיאום פגישה