מהו אוסידי מחשבתי או "ללא טקסים"?

אחד המושגים הבעייתיים בתחום האוסידי הוא "אובססיות טהורות" (pure o), מושג המתאר אוסידי המורכב ממחשבות טורדניות בלבד, ללא טקסים.

כיום רבים מהחוקרים והמטפלים בתחום ה- OCD תמימים בדעה לפיה לא קיים OCD ללא טקסים, וטוענים כי מושג זה אינו נכון וכי מה שראו בעבר כאובססיות טהורות הוא למעשה הפרעה טורדנית כפייתית המורכבת ממחשבות טורדניות וטקסים המתקיימים במחשבה (טקסים מנטאליים).

ההבדל בין אובססיות טהורות לטקסים מנטאליים אינו הבדל סמנטי בלבד, יש לו השפעה רחבה על הטיפול בהפרעה.

הטיפול ב-OCD כיום מתמקד בעיקר בטקסים ולא באובססיות מהסיבות שיפורטו לעיל, ולכן, ללא זיהוי הטקסים, לא ניתן לטפל באוסידי באופן אפקטיבי.

ללא התייחסות לטקסים דרך הטיפול היחידה למעשה היא טיפול תרופתי, שהשפעתו מוגבלת במידה ואינו מלווה בטיפול CBT, וללא למידת דרכים להתמודד עם ההפרעה – היא צפויה לחזור עם הפסקת הטיפול.

מדוע טקסים מנטאליים לא הוגדרו תמיד כטקסים?

כדי להבין מדוע טקסים מנטאליים נתפסו כאובססיות ולא כטקסים, נדבר קצת על עגבניות. עגבניה היא פרי, אך רוב האנשים לא יודעים זאת עד שלב מאוחר יחסית, ומתייחסים במשך שנים לעגבניה כאל ירק.

אם היו שואלים אנשים שסבורים שעגבניה היא ירק מדוע הם חושבים כך, סביר להניח שהיו מנמקים זאת בכך שטעמה של העגבניה דומה יותר לטעם של ירקות אחרים מלטעמם של פירות, או בכך שהיא מופיעה במאכלים הקשורים יותר לירקות מלפירות.

גם כשאנו יודעים שעגבניה היא פרי, אנו נוטים להתייחס אליה כאל ירק, סלט הכולל עגבניות נקרא למשל "סלט ירקות" ולא "סלט ירקות ופירות".

במילים אחרות, אנו מתייחסים למאפיינים שעל פני השטח ולא למרכיבים פחות גלויים ההופכים את העגבניה לפרי (לסקרנים – מכילה זרעים ומתפתחת מפרח).

הנטייה להסתכל על החיצוניות של הדבר ולא על המהות שלו אינה מוגבלת לעגבניה ושאר ירקות, אלא מאפיינת חשיבה של בני אדם בכלל.

ובחזרה ל- OCD, הטעות שהובילה להגדרה של טקסים מנטאליים כ"אובססיות טהורות" היא התייחסות למאפיינים החיצוניים – "זה קורה במחשבה = זאת אובססיה", תוך התעלמות ממאפיינים מהותיים יותר, שהתייחסות אליהם הייתה מובילה להגדרה כטקסים מנטאליים.

טקס, אובססיה, מה זה משנה?

טוב, אז עגבניה היא פרי, אבל היא עדיין הולכת יופי בסלט, אז למי זה משנה איך קוראים לה? לחלק מהאנשים זה משנה, למשל לחקלאים שמגדלים את העגבניות ואם ינסו לגדל אותן כמו ירקות, רע ומר יהיה חלקם.

באופן דומה, זה באמת לא משנה אם קוראים למחשבה טקס מנטאלי או אובססיה, עד שמנסים לטפל בה.

אם נגדיר את האופן בו הטיפול ב- OCD עובד בצורה תמציתית זה יראה כך: קבלו את המחשבות הטורדניות ואל תעשו טקסים.

אם נתמצת עוד יותר, זה יראה כך: אל תעשו טקסים. פשר הצמצום הוא כזה – קבלת המחשבות אומרת למעשה לא לעשות איתן כלום, ולא לעשות איתן כלום אומר לא לעשות טקסים.

ככל שהאדם מגיב פחות למחשבות הטורדניות, תדירותן הולכת ופוחתת אך, על מנת לא להגיב אליהן, צריך קודם כל להבין איך האדם מגיב למחשבה, על מנת שיוכל להימנע מתגובה זו.

בעוד שקל לזהות טקסים פיזיים, הזיהוי הוא יותר חמקמק כשמדובר בטקסים מנטאליים. לעיתים הטקס ברור מאוד לאדם, והוא אומר בפירוש שהוא מבצע טקס במחשבה, הדבר נכון במיוחד כשהאדם יודע שהמחשבות הטורדניות אינן הגיוניות ו/או כשהטקס בפירוש שונה מתהליכי חשיבה אחרים שלו (למשל טקסים מאגיים, ספירה, העלאת תמונות במחשבה, מחשבות מבטלות ועוד).

כשהתהליך המחשבתי שמתבצע בטקס ו/או התוכן דומה לפעולות מחשבתיות אחרות לעיתים האדם אינו יודע שמדובר בטקס.

הדבר תקף לטקסים המורכבים מהתלבטויות, שחזורים מחשבתיים של אירועים, וניסיון להבין או למצוא פתרון בנושאים שגם אחרים מתלבטים לגביהם.

דוגמאות לכך הן ניסיון להכריע אם בת הזוג מתאימה או לא, מה כדאי לי ללמוד, האם פגעתי במישהו בשיחה עמו, האם אני מבצע מצוות כמו שצריך, האם נהגתי בצורה מוסרית, האם אני בטוח מי אני ועוד.

במחשבות "רגילות" על הנושא שפורטו לעיל יש תכלית, הן נועדו לבחון את האינפורמציה, להחליט על התשובה או דרך הפעולה הטובה ביותר, גם אם היא לא ודאית, ולפעול לפי המסקנה תוך לקיחת הסיכון שבחרתי לא נכון.

בניגוד לכך, בטקסים פעמים רבות אין הגעה למסקנה, וגם אם יש (הטקס הצליח) הרגיעה היא זמנית – האדם אינו מצליח להכיל את הספק וחוסר הוודאות הטמונים בכך שבנושאים אלו אין תשובה מוחלטת שלא ניתן לערער עליה, וחוסר לדוש בנושא.

כתוצאה תדירות המחשבות והזמן שמוקדש לעיסוק בהן הוא ממושך, הן נוטות להיות חזרתיות ולא לספק מידע חדש, המצוקה שנגרמת כשהאדם לא מצליח להגיע לפתרון או וודאות היא גבוהה ובחלק מהמקרים הוא "נתקע" ואינו מצליח לקבל החלטה.

אי אפשר אומנם למנוע מהמחשבה הראשונית לעלות, אך ניתן לקטוע את הכניסה ל"לופים" המחשבתיים בהם יש חשיבה חוזרת על הנושא מכל זוית.

לדוגמא, אי אפשר למנוע מהמחשבה "האם היא מספיק חכמה?" בנוגע לבת זוג לעלות במחשבה או את תחושת המצוקה הנלווית למחשבה זו, אך אפשר לצמצם או למנוע לגמרי את המסלול המחשבתי המפותל והמייסר שהאדם עבר בו פעמים רבות (הכולל למשל מחשבות על הפגמים שלה, העלאת תכונות חיוביות שלה כנגד, שחזור של שיחות אינטליגנטיות יותר עם נשים אחרות ומחשבה איך מערכת יחסים עם אחת מהן יכלה להיות, רגשות אשם ומחשבה מאזנת על רגעים טובים עם בת הזוג ויתרונות שלה וכן הלאה).

צמצום הלופים מפחית משמעותית את נפח הזמן שמוקדש ל- OCD, מסייע לאדם לפתח עמידות גבוהה יותר בפני תחושת חוסר הוודאות והספק.