ייחוס חשיבות מופרזת למחשבות ספונטניות
4.4.2019
בני אדם חושבים ללא הפסקה. חלק מהמחשבות הן מכוונות ואחרות ספונטניות. מחשבות ספונטניות הן מחשבות שעולות בתודעתנו מבלי שבחרנו לעסוק בהן.
מחשבות אלו יכולות לכלול כל תוכן שהוא, רבות מהן עוסקות בענייני דיומא או בנושאים המגיעים מעולמנו הפנימי (למשל זכרונות, מחשבות על דברים המטרידים אותנו, על אנשים שאנחנו מכירים, דברים שאנחנו רוצים לעשות ועוד), אך חלקן עוסקות בנושאים שאינם מתאימים לאופן שאנו תופסים את העולם ועצמנו.
מחשבות מכוונות הן מחשבות שבחרנו לחשוב, וכמו מחשבות ספונטניות, גם הן יכולות לעסוק בכל תוכן שהוא.
כך למשל, אדם יכול לחשוב באופן מכוון על החסרונות של בחירה מסוימת (למשל מחשב שהוא שוקל לקנות), אך מחשבות אלו יכולות גם לצוץ במוחו מבלי שהוא יזם זאת.
מגוון מחקרים מראים כי אנו מתייחסים באופן שונה למחשבות ספונטניות ומכוונות.
אנשים נוטים לחשוב שהמחשבות הספונטניות שלהם מגלות אמת על העולם, וסומכים עליהן ועל תחושות הבטן שלהם גם כשאין סיבה לעשות זאת.
כך למשל, החלטות לגבי הימורים נוטות להיות מבוססות על האינטואיציה, ולהישאר כך גם כשיש נתונים המראים אחרת.
מחשבות שהועלו על ידי האדם בטיפול או עלו בהיפנוזה נתפסות כמסר מרבדים עמוקים של האדם שאינם נגישים לו בדרך כלל, ולכן אמיתיות או הרות גורל יותר ממחשבותיו הרגילות.
תפיסה זו נמשכת גם נוכח לא מעט ראיות המעלות ספק לגבי הדיוק של זכרונות המועלים בהיפנוזה.
הדבר נכון גם לגבי פליטות פה פרוידיאניות (כשאדם אמר למשל מילה שונה ממה שהתכוון לומר, כמו "אני כועס" במקום "הוא כועס"), הנתפסות בעיני מטפלים ומטופלים כשער לעולמו הפנימי של האדם ומאפשרות הצצה לרצונותיו האמיתיים, הנסתרים אף ממנו.
כאמור, הנטייה האנושית היא לייחס חשיבות יתר למחשבות ספונטניות, אולם אצל חלק מהאנשים נטייה זו גדולה מאצל אחרים.
ספציפית, אנשים עם OCD נוטים לייחס חשיבות רבה למחשבות ספונטניות, לראות אותן כחריגות ולתפוס אותן כמעידות על רצונותיהם האמיתיים, מי הם "באמת", והסבירות שיעשו מעשים מסוימים.
בפועל, במחקר שבדק את השכיחות של מחשבות ספונטניות עם תכנים מאיימים שאינם תואמים לעולמו הפנימי של האדם, נמצא כי מחשבות אלו שכיחות מאוד גם אצל סטודנטים שלא אובחנה אצלם הפרעה פסיכיאטרית כלשהי (לפירוט חלקי של מחשבות פולשניות ושכיחותן, היכנסו לקישור הראשון, normal intrusions).
בעוד שאנשים שאינם סובלים מ-OCD אינם מייחסים חשיבות רבה למחשבות אלו ופותרים אותן בלא כלום (למשל, בהרהור קצר נוסח "איזו מחשבה מוזרה"), אנשים הסובלים מ – OCD מייחסים להן פעמים רבות חשיבות רבה, ורואים אותן כאמור כמעידות רבות עליהם.
פרשנות זו למחשבות הספונטניות מעוררת תחושות לא נעימות: אם אתה מאמין שמחשבותיך הספונטניות מעידות רבות עליך, אפשר להבין למה מחשבה ספונטנית על משיכה לאובייקט שאינך רוצה להימשך עליו, מחשבה על פגיעה באדם אהוב או איחול מוות להוריך יפחידו אותך.
כיוון שמחשבות אלו מעוררות תחושות לא נעימות אצל אנשים שמייחסים להן חשיבות, הם מנסים להיפטר מהן ולא לחשוב על כך יותר.
אולם, כשאנו מנסים להיפטר ממחשבה מסוימת כיוון שהיא לא נעימה לנו, מתרחש תהליך פרדוקסלי – תדירות מחשבה זו עולה, כך שככל שנתאמץ לחשוב פחות על דבר מסוים – נחשוב עליו יותר.
מה שקורה בסופו של דבר הוא שלא רק שתדירות המחשבות עולה, אלא שככל שהיא עולה האדם מייחס לה חשיבות גדולה יותר והפרשנות השלילית שלו מתגברת.
כך למשל, אם גבר מייחס משמעות רבה לתהייה ספונטנית לגבי האפשרות שימשך לגברים ומנסה להדחיק מחשבה זו, היא תעלה ביתר שאת והוא ייחס לה יותר משמעות ויחשוש שהיא מעידה כי הוא נמשך לגברים באופן לא מודע ומסתיר זאת מעצמו.
אדם שבמוחו קופצות מחשבות נוסח "שיהיה לו סרטן" כשהוא מדבר עם אנשים קרובים לו יכול לפרש זאת כעדות לכך שהוא אדם נוראי שרוצה בסתר ליבו שאנשים אלו ימותו.
ייחוס החשיבות אינו מוגבל למחשבות, גם תחושות גוף מקבלות משמעות יתרה.
תחושות פיזיות של חרדה או תחושות באברי המין יכולות להתפרש כאינדיקטיביות לרצונותיו האמיתיים של האדם. כך למשל, אישה החווה תחושת חרדה ליד בן זוגה יכולה לפרש זאת כאות שאינה אוהבת אותו באמת, ולהתחיל לבחון באופן מתמיד את רגשותיה כלפיו ואת איכות הקשר.
טיפול פסיכולוגי וייחוס חשיבות למחשבות ספונטניות :
זיגמונד פרויד החל את הפסיכולוגיה המודרנית וטבע את המונח לא מודע (או תת מודע). בפשטנות הלא מודע הוא חלק באישיות שאין לנו גישה אליו לרוב, וכולל דברים שאיננו רוצים להודות בהם בפני עצמנו.
מוחנו מבצע תהליך של הדחקה ומעביר תכנים לא רצויים אלו לתת מודע.
אפשר לדמות את הלא מודע למרתף מלא שלדים ומפלצות, נעול על סורג ובריח כדי שלא ניתקל בדברים איומים אלו. דחפים אלימים, דחפים מיניים לא הולמים, רגשות שליליים כלפי אנשים שאנחנו אוהבים, הכרה בכך שכשלנו הן כולן דוגמאות לתכנים שמוחנו מעביר ללא מודע כדי להגן עלינו מהם.
לפי תיאוריה זו, תכנים מאיימים מהלא מודע מצליחים לעיתים להסתנן מחוץ למרתף, ואז אנו נחשפים אליהם.
חלומות, תחושות לא ברורות ומחשבות ספונטניות נתפסות על ידי מטפלים הדוגלים בגישתו של פרויד כמעידים על רצונותיו האמיתיים של האדם.
כלומר, מטפלים שפועלים בגישה זו או בגישות הנגזרות ממנה יכולים להיות שותפים לדעה של אנשים עם OCD לפיה המחשבות הפולשניות שלהם מעידות על רצונם האמיתי.
כתוצאה, הטיפול הפסיכולוגי עלול לייחס חשיבות יתר למחשבות ותוכנן.
כך למשל, טיפול באדם עם מחשבות טורדניות אלימות יכול לעסוק רבות בילדותו ולפרש את המחשבות כדחפים אלימים שהודחקו בילדותו כיוון שהוריו לא יכלו להכיל אותם וביקרו או הענישו אותו עליהם בחומרה.
טיפול באדם עם מחשבות טורדניות לגבי הנטייה המינית או לגבי הקשר הזוגי יכול לייחס חשיבות רבה למחשבות ולראותן כמעידות על כך שלאדם יש צדדים הומוסקסואלים, או שאינו מעוניין באמת להיות בקשר הזוגי ומסתיר זאת מעצמו.
טיפול מסוג זה מתאים לבעיות רבות, אולם עלול להיות מזיק לאנשים עם OCD, כיוון שהוא מחזק את התפיסה שיש חשיבות למחשבות הספונטניות.
תפיסה זו עלולה להוביל לשתי תוצאות:
- הגברת הטקסים וההימנעויות כתוצאה מהמחשבות. אם תוכן המחשבות כולל למשל פגיעה באחר, פרשנות של המטפל כי הן מעידות על רצונותיו הנסתרים של האדם עלולה להגביר את הנסיונות לצנזר את המחשבות או את ההימנעות ממצבים בהם הוא עלול כביכול לממש אותן (למשל, הימנעות מלהישאר לבד בחברת ילדים).נסיונות אלו רק יגבירו כאמור את תדירות המחשבות ויחריפו את ה-OCD.
- הגברת הספקות והעיסוק בנושא, טיפול פסיכולוגי במצבים מסוימים, למשל ROCD (מחשבות טורדניות בנושא זוגיות) או ספקות טורדניים לגבי הזהות המינית, יכול להפוך לטקס מתמשך, שיגביר את חומרת ה-OCD גם מעבר לשעות הטיפול.הטיפול יכול לעסוק כולו בבירור הרצונות האמיתיים של האדם, תוך ייחוס חשיבות רבה למחשבות הספונטניות של המטופל, והתייחסות לספקות כמעידים על קונפליקט פנימי שיש לרדת לעומקו כדי לפתור אותו.טיפול כזה מעודד את הנטיות הקיימות לייחוס משמעות ונסיונות כפייתיים להבין את "הרצונות האמיתיים" ולדעת ב-100%, ללא צל של ספק, מה האדם רוצה.הטיפול יכול להפוך גם למקור לאישורים, כשהמטפל מחזק שוב ושוב את המטופל שחששותיו לא יתממשו, או אומר לו שוב ושוב מה דעתו על הקשר בו הוא נמצא, על נטיותיו המיניות וכן הלאה.אישורים אלה לא מחזיקים מעמד, והמטופל ימשיך לבקש אותם ולהיות תלוי באנשים שנותנים לו את האישורים (שיכולים להיות גם בני משפחה, בן/בת זוג וחברים) במקום לפתח בעצמו את היכולת להתמודד עם תחושת חוסר הוודאות שקשה לו לשאת.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי בייחוס חשיבות יתר למחשבות
בניגוד לטיפול דינאמי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מתמקד בתהליך המחשבתי ולא בתוכן.
כלומר, בטיפול מוסברים בפירוט תהליכים קוגניטיביים והתנהגותיים המובילים להגברת הטורדנות והכפייתיות. כך למשל, הטיפול עוסק בין היתר בתהליכים של ייחוס חשיבות יתר למחשבות שפורטו בכתבה זו.
מטרת הטיפול אינה להגיע לוודאות מוחלטת, אלא להבין שלכולנו יש מחשבות מכל הסוגים, ולאפשר לאנשים עם OCD להשתחרר מהמטען העודף של משמעות היתר שהם מעניקים למחשבות, וללמוד לחיות עם הספק מבלי לנסות להגיע לתשובה מוחלטת.
לדוגמא, אישה עם ספקות טורדניים לפיהם אולי אינה אוהבת באמת את בן זוגה תלמד במהלך הטיפול לשאת מחשבות אלו ואף להזמין אותן בצורה יזומה ולאורך זמן כדי להתרגל אליהן.
במקביל, יערכו שינויים התנהגותיים, למשל יצומצו שיחות בהן היא מנסה להוציא מהצד השני תשובות שירגיעו אותה, השוואות לגברים אחרים, הפניית פוקוס לתחושותיה ובחינה האם האהבה שהיא מרגישה באותו הרגע עונה לקריטריונים שלה.
תיאום פגישה