פרפקציוניזם – שיפור עצמי המוביל להרס עצמי

לרובנו יש רצון וצורך להיות טובים יותר במה שאנחנו עושים, להשתפר ולהגיע להישגים משמעותיים בחיינו.

יהיו כאלו שהרצון לשיפור יתבטא בחיי הזוגיות שלהם או באופן בו הם מגדלים את ילדיהם, אצל אחרים העבודה תהיה מוקד ההשתפרות שלהם, אצל אחרים זה יהיה ספורט, ידע כללי, מראה חיצוני או כל דבר אחר.

משוב עצמי המעריך את מעשינו והתנהגותנו הוא מנגנון בריא העוזר לנו להשתנות ולהתאים את עצמינו ביחס לסביבה ולמציאות.

זה מתחיל מהדברים הקטנים :

למשל, כשילד לומד לכתוב, הוא מקבל פידבק מהסביבה כיצד לאחוז את כלי הכתיבה, מה גודל הכתב הדרוש וכן כמה חזק ללחוץ על הדף.

לאחר מכן הוא לומד לתקן את עצמו על פי רמזים גופניים, פיזיים או חברתיים שהפנים במהלך הלמידה:

אם היד כואבת תוך כדי הכתיבה – סימן שהפעיל לחץ רב מידי על הדף ומנגנון התיקון העצמי מתריע שיש להפחית ממידת הכוח המופעל על כלי הכתיבה, אם הכתב יצא מהשורות, סימן שיש להקטין מעט את האותיות וכן הלאה.

מנגנון השיפור העצמי :

מנגון זה עובד גם בסיטואציות מורכבות יותר כמו למידה למבחן, כשלעיתים רק לאחר קבלת התוצאות האדם יכול לתת לעצמו משוב עצמי על ידי ניתוחן ביחס ללמידה.

אולי הושקע זמן רב מידי בלמידת חומר מובן ופחות מידי זמן בלמידת החומר הפחות מובן, אולי הוא לא פתר מספיק תרגילים וכן הלאה.

בכל אופן במידה והוא הבין והפנים מה עשה באופן פחות מוצלח, יתכן שבפעם הבאה האדם יצליח לבחור באסטרטגיה טובה יותר להשגת מטרותיו.

מנגנון השיפור העצמי – יתרונות :

היופי במנגנון השיפור העצמי הוא שעל אף שהוא עוזר לנו להיות מדויקים ויעילים יותר, ומקרב אותנו להשגת מטרותינו, הוא גם יודע לומר מתי מספיק.

מתי עשינו כל מה שיכולנו, ושאפשר להירגע, המטרה הושגה, אולי לא באופן מושלם אך באופן מספק.

רב האנשים חושבים, בצדק, ששיפור עצמי הוא מנגנון חשוב והכרחי, אבל מה קורה כשהמנגנון משתלט וגורם לאדם להאמין שעליו להמשיך ולשפר את התנהגותו ומעשיו עוד ועוד?

מה קורה כשהאדם מאבד את היכולת לשים גבולות למנגנון השיפור העצמי :

האדם מאמין ששום דבר שהוא עושה אינו מספיק, ותמיד אפשר עוד ותמיד אפשר יותר, ויותר טוב?

כשאין יכולת לשים גבולות –  מנגנון זה נקרא פרפקציוניזם והוא עלול להשיג את ההיפך הגמור מהמטרה המקורית ולפגוע בהישגי האדם.

ניקח לדוגמא את אותו הילד הלומד לכתוב בתוך השורה, לשמור על רווחים ולדאוג שלא יהיו שגיאות כתיב.

מנגנון קפדן יתר על המידה ידרוש מהילד שהאותיות יהיו בדיוק בתוך השורה, ואם חלילה אות אחת או אפילו חלק קטן ממנה מציץ מעל השורה, יש למחוק אותה ולכתוב אותה שוב.

אבל אוף, עכשיו גם האות שקדמה לאות הסוררת, נמחקה ויש לתקנה.

ועכשיו כשתוקנו האותיות, חלקן נראות כהות יותר וחלקן בהירות יותר.

אז צריך למחוק ולכתוב שוב את כל השורה… תחושת חוסר המנוחה וחוסר שביעות הרצון עלולה להמשיך ולהמשיך ולמנוע מהילד לכתוב באופן יעיל, תוך התייחסות לגורמים חשובים נוספים פרט לאיכות הכתב, כמו עמידה בקצב ההכתבה בכיתה וקליטת החומר הנלמד.

נשמע מוכר? מנגנון שיפור מוגזם, הנקרא גם פרפקציוניזם, מוביל לכך שהצורך לתקן ולהשתפר מתגבר על פני כל מוטיבציה אחרת, והופך להיות המטרה בפני עצמה, ללא קשר למציאות.

פרפציוניזם עלול ליצור קשיים רבים בהתנהלות היומיומית דוגמאות :

פרפקציוניזם עלול לעורר רגשות לא נעימים, ולפגוע בהערכה העצמית, חלק מהפרפקציוניסטים יודעים שהדבר מגביל אותם ופוגע בהם, אולם אחרים בטוחים שהם עסוקים בשיפור עצמי ושדרכם היא הדרך היחידה לפעול.

בפועל פרפקציוניזם קיצוני יכול לפגוע ביכולת להוציא מטרות לפועל או באיכות חיי האדם.

פגיעה ביכולת להוציא מטרות לפועל – היא הקפדת יתר על ניסוח מיילים ובדיקה קפדנית של דוחות,יתכן שהדוחות והמיילים יהיו מצוינים, אך הזמן שהפרפקציוניסט משקיע בכך עלול לפגוע ביכולותיו לעמוד במשימות אחרות בעבודה.

הפרפקציוניזם מוביל לכך שאדם הלוקה בה  מתרכז ב"עצים" ושוכח את ה"יער", – כלומר, התפקוד הכולל בעבודה.

 פגיעה באיכות החיים – אדם הסובל מתופעה זו  יזכור שמטרתו היא לבצע את תפקידו היטב, וכתוצאה יעבוד שעות נוספות רבות כדי לבצע את כל המטלות בסטנדרט הגבוה שהוא מצפה מעצמו.

יתכן שהוא יהיה מאוד טוב בעבודתו, אך פעילויות הפנאי, ואף פעולות בסיסיות כמו אכילה באופן סדיר ושעות שינה עלולות להיפגע.

פגיעה בקשרים חברתיים: פרפקציוניסט יכול להיות לא אהוד במקום עבודתו אם הוא מכיל את הסטנדרטים שלו על אחרים, דורש מהם דרישות שהם רואים כמופרזות ומבקר אותם.

כמו כן קשריו החברתיים מחוץ לעבודה עלולים להיפגע אף הם, כשלא ישאר לו די זמן לקיים חיים חברתיים מספקים.